<h1>ארחות חיים דין מתנת שכיב מרע סימן ב'</h1>
<h2>דף קלו.</h2>
הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו האב אינו יכול למכור מפני שכתובין לבנו. והבן [אינו] יכול למכור מפני שהן ברשות האב. מכר האב מכורין עד שימות. מכר הבן אין ללוקח כלום עד שימות (האם) [האב] והאב תולש ומאכיל לכל מי שירצה ומה שהניח תלוש הרי הוא של יורשיו. ואם מכר הבן בחיי האב ומת הבן בחיי האב ריש לקיש אמר קנה לוקח דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי והלכתא כריש לקיש.
<h2>דף קמו:</h2>
מי שהלך בנו למדינת הים ושמע שמת ועמד וכתב כל נכסיו לאחר ואח"כ בא בנו [מתנתו מתנה] ר' שמעון בן מנסיא אומר אין מתנתו מתנה שאם היה יודע שבנו קיים לא היה כותבן אמר רב נחמן הלכה כר' שמעון וכן בכל דבר אזלינן בתר אומדן הדעת.
